שאלות ותשובות

כן — עם גשר זמני קבוע שמוברג לשתלים. הוא עשוי אקריל מחוזק, נראה טוב ומאפשר לאכול מזון רך. הגשר הקבוע (זירקוניה או היברידי) מגיע אחרי שהשתלים התאחו עם העצם.

בחודשים הראשונים מזון רך: פסטה, דגים, ביצים, ירקות מבושלים, מרקים. לא נושכים דברים קשים (אגוזים, לחם קשה, סטייק) עד שהרופא מאשר. זה מגן על השתלים בזמן ההתאחות.

אז לא מעמיסים באותו יום — עוברים לפרוטוקול מאוחר ומקבלים פתרון זמני אחר. ההחלטה הזו נשמרת תמיד, כי העמסה על שתל לא יציב מסכנת אותו. זה קורה במיעוט המקרים ומוסבר מראש.

בין שעתיים לארבע שעות ללסת, כולל עקירות וחיבור הגשר הזמני. שתי לסתות — לרוב בשני מועדים סמוכים או ביום ארוך אחד, לפי המקרה.

הניתוח בהרדמה מקומית (סדציה לפי בחירה) ואינו כואב. אחריו יומיים-שלושה של נפיחות ואי-נוחות שנשלטות במשככי כאבים רגילים. רוב המטופלים מופתעים לטובה.

הזמני מאקריל מחוזק — קל, נוח לתיקון, מיועד לחודשי הריפוי. הקבוע מזירקוניה או היברידי (טיטניום + חומר שיניים) — חזק, יציב בצבע, מיועד לשנים רבות.

אפס. בפרוטוקול הזה אין רגע שבו יוצאים מהמרפאה בלי שיניים. העקירות, ההשתלות והגשר הזמני — באותו כיסא, באותו יום. מי שמספר לכם על "שבועיים בלי שיניים עד שהחניכיים יירגעו" מתאר פרוטוקול אחר.

כן, אבל לא כמו הקבוע. הוא אקרילי, בגוון שבחרנו יחד, ומי שלא יודע לא רואה הבדל. הוא גם קצת יותר עבה בצד הפנימי — הלשון מרגישה את זה יום-יומיים ומפסיקה. הזירקוניה הקבועה דקה יותר, בוהקת פחות, ונראית יותר "שן".

אפשר, ואנחנו עושים את זה — אבל זה יום ארוך, שש-שבע שעות עם הפסקה, ורוב האנשים מעדיפים שתי פגישות בהפרש של שבוע. מי שבא מרחוק או מחו"ל — יום אחד. מי שגר בכפר סבא — למה למהר.

מוציאים אותו, נותנים לעצם להחלים חודשיים-שלושה, ושמים חדש. בינתיים הגשר ממשיך לעבוד על השתלים שנשארו — בשביל זה יש ארבעה ולא שניים. זה קורה לנו לעיתים רחוקות, זה כלול באחריות, ולא משלמים על זה שוב.

סוכרת מאוזנת אינה מונעת. סוכרת לא מאוזנת מעלה סיכון לזיהום ולכישלון שתלים — נבקש איזון עם הרופא המטפל לפני. בדיקת HbA1c עדכנית היא חלק מהבירור.

לא פוסל, אבל מוריד את שיעורי ההצלחה ומאט את הריפוי. הפסקה — ולו סביב הניתוח ובחודשי ההתאחות — משפרת משמעותית את הסיכויים.

כמעט אף פעם לא. שתלים מוטים, שתלים ארוכים או קצרים והשתלות עצם ממוקדות פותרים את רוב המקרים. ה-CT הוא שקובע, לא ההתרשמות.

תלוי בתרופה ובמשך הנטילה. ביספוספונטים בכדורים לתקופה קצרה — לרוב אפשר בזהירות; דרך הווריד — נדרש בירור מעמיק. הביאו את רשימת התרופות לייעוץ.

זו סיבה טובה לבחור בפרוטוקול קצר עם ניתוח אחד. אפשר לבצע בסדציה עם רופא מרדים, וההסבר המפורט מראש מוריד רוב החרדה. אתם שולטים בקצב.

לחץ דם מאוזן בתרופות — לא. ביום הניתוח לוקחים את התרופות כרגיל, אוכלים ארוחת בוקר, ומודדים לפני שמתחילים. מדללי דם (קומדין, אליקוויס) — צריך לתאם עם הרופא המטפל, לפעמים מפסיקים ליום-יומיים ולפעמים לא. תביאו רשימת תרופות.

פחות ממה שהיה, בטוח. תותבת לוחצת על הרכס ומאיצה את הספיגה, ואחרי 20 שנה הלסת התחתונה לפעמים דקה מאוד. אבל דווקא שם השתלים המוטים של All-on-4 מנצלים את העצם שנשארת מקדימה. ראינו לסתות "בלי עצם" שקיבלו גשר קבוע. ה-CT יגיד.

אז מחכים. לא בגלל ההשתלה עצמה אלא בגלל הצילום, ההרדמה והתרופות אחרי — שלושה דברים שלא עושים בהריון בלי צורך דחוף. ייעוץ אפשר לעשות כבר עכשיו על צילום קיים, ולתכנן ללידה ואחריה.

שתל שנקלט היטב ומתוחזק — עשרות שנים, לעיתים לכל החיים. הכתר שעליו עשוי להתחלף אחרי 10–20 שנה. הגורמים לכישלון ידועים: עישון, היגיינה לקויה, מחלת חניכיים לא מטופלת.

התקן שקוף שמודפס לפי התכנון הדיגיטלי ומונח בפה בזמן ההשתלה. בו שרוולים שמכוונים את המקדח והשתל למקום, לזווית ולעומק שתוכננו. התוצאה: דיוק, חתך קטן, החלמה מהירה.

במקרים מתאימים — כן, באותה פגישה. התנאים: שקע ללא זיהום פעיל ומספיק עצם לאחיזת השתל. זה חוסך ניתוח ושומר על העצם והחניכיים.

שתלי טיטניום של יצרנים מוכרים עם תיעוד קליני ארוך-טווח וזמינות חלקים לשנים. הסוג הספציפי נבחר לפי המקרה ומצוין בכרטיס השתל שתקבלו.

CT דנטלי (CBCT) — קרינה נמוכה, כמה דקות במכון הדמיה; אנחנו נותנים הפניה ואת התוצאה מפענחים בייעוץ. במרפאות לא מצלמים CT. אם יש לכם צילום CT עדכני של הלסתות — הביאו אותו, ייתכן שלא נצטרך חדש.

לא. אין בו עצבים, והוא בתוך העצם. מה שמרגישים בהתחלה זה את הכתר — שהוא קצת אחר מהשן שהייתה — ואחרי שבועיים גם את זה שוכחים. המטופלים שלנו לא יודעים להגיד איזו שן היא השתל בלי להסתכל.

כן. טיטניום לא מגנטי. תגידו לטכנאי שיש שתלים דנטליים, הוא ירשום, וזהו. גם בשדה תעופה לא מצפצפים.

כי בשביל גשר משייפים שתי שיניים בריאות לצד החור, ובעוד עשר שנים יש לכם שלוש בעיות במקום אחת. שתל לא נוגע בשכנות. גשר עדיין הגיוני כשהשיניים ליד ממילא צריכות כתרים, או כשאין עצם ולא רוצים לבנות.

כרטיס שמקבלים בסוף הטיפול עם היצרן, הדגם, הקוטר והאורך של כל שתל, ומיקומו. אם בעוד 15 שנה רופא אחר בעיר אחרת צריך להחליף בורג — הוא יודע מה להזמין. תשמרו אותו עם המסמכים החשובים.

גשר קבוע מרגיש הכי קרוב לשיניים טבעיות. תותבת על שתלים זולה יותר, דורשת פחות שתלים ועצם, נותנת תמיכה טובה לשפתיים ונשלפת לניקוי. עבור רבים היא הפתרון הנכון. נחליט יחד לפי הפה, ההרגלים והתקציב.

זירקוניה מונוליטית — החזקה ביותר, לטוחנות ולגשרים. חרסינה על זירקוניה — האסתטית ביותר, לאזור החיוך. E.max — לכתרים בודדים קדמיים. לרוב משלבים לפי האזור.

בלי שתלים — כמה שבועות. עם שתלים — 4–9 חודשים, ועם השתלות עצם עד שנה. לאורך כל הדרך יש לכם שיניים זמניות שמתפקדות.

שיקום שמחזיר את גובה הסגר ואת אורך השיניים — כתרים או ציפויים — יחד עם סד לילה שמגן על התוצאה. לפני הקבוע בודקים הכול בזמני.

בלי שתלים: 6–8 פגישות על פני חודש-חודשיים. עם שתלים: מוסיפים את הניתוח ואת חודשי הריפוי, אבל מספר הפגישות עצמו לא גדל בהרבה. הרוב הן קצרות — הארוכות הן הניתוח ומדידת הזמניים.

לפעמים כן — עם כתרים או ציפויים על השיניים האחוריות בלבד, והקדמיות מותאמות בשיוף קל. זה תלוי כמה נשחק ומאיפה. כשזה מעט, פתרון חלקי. כשהפנים כבר "התקצרו", זה כל הפה, ואין דרך לעקוף.

הזמניים שלנו הם השיניים החדשות שלכם בגרסת מבחן: אותה צורה, אותו גוון, מחומר אחר. אנשים הולכים איתם לחתונות. בשביל זה הם קיימים — לבדוק במציאות לפני שמעתיקים לזירקוניה.

טוב. אנחנו עושים את השיקום, רופא המשפחה שלכם ממשיך עם ניקויים, סתימות ומה שלא בתחומנו. אנחנו שולחים לו מכתב סיכום עם דרכון השתלים, ואם הוא רוצה — מדברים איתו ישירות.

רוב המטופלים אחרי 2–4 ימים. עבודה פיזית מאומצת — אחרי שבוע. הנפיחות בשיאה ביום השני-שלישי ויורדת אחר כך.

מברשת רגילה או חשמלית, מברשת בין-שינית או מכשיר מים (Waterpik) מתחת לגשר פעם ביום, וניקוי מקצועי במרפאה פעם בשנה. תקבלו הדרכה מעשית.

מתקשרים ומגיעים — התיקון לרוב קצר ובאותו יום. הגשר הזמני נועד לספוג בדיוק את זה; לכן לא נושכים דברים קשים בתקופה הזו.

אחרי שבוע, חודש ושלושה חודשים — ואז הסריקה לגשר הקבוע. אחרי הקבוע: בדיקה וניקוי פעם בשנה. בכל שלב אפשר להתקשר.

כן — על השתלים ועל השיקום, בתנאי שמירה על הביקורות וההיגיינה. הפירוט המלא בהצעת המחיר ובהסכם הטיפול, בכתב.

משהו רך וקר: יוגורט, פודינג, מחית תפוחי אדמה, אבוקדו, שייק. לא חם, לא חריף, לא בקשית (הלחץ בפה מפריע לקרישה). למחרת כבר פסטה רכה וביצים. תוך שבוע — כל מה שלא צריך לנשוך.

לא כדאי לפחות שבועיים, ומי שמצליח — חודש. עישון ביומיים הראשונים הוא הסיבה הכי שכיחה לזיהום בפצע ולשתל שלא נקלט. אם אתם יודעים שלא תעמדו בזה, תגידו לנו לפני — יש מה לעשות עם זה.

כן, זה בדיוק השיא. הנפיחות עולה 48–72 שעות ואז יורדת. קור ביום הראשון, חום מהיום השלישי, לישון עם ראש מוגבה. מה שלא נורמלי: חום מעל 38, נפיחות שגדלה אחרי היום הרביעי, או טעם רע שלא עובר — ואז מתקשרים, לא מחכים לביקורת.

כן. הביקורת של השבוע והחודש בודקת דברים שאתם לא מרגישים — בורג שהתרופף, נקודת לחץ בגשר, חניכיים שלא סוגרות. חמש דקות שחוסכות תיקון של שעה. ומי שלא בא לביקורות — האחריות לא מכסה אותו, וזה כתוב בהסכם.

כי המחיר נגזר ממספר השתלים, סוג השיקום, החומרים וההכנות הנדרשות — וכל אלה נקבעים בבדיקה. הצעת המחיר שתקבלו בייעוץ מפורטת, סופית וכתובה.

כן — לאורך שלבי הטיפול ובתשלומי אשראי. פרטים בייעוץ.

ביטוחים משלימים וביטוחי שיניים פרטיים מחזירים לעיתים חלק מעלות השתלים והכתרים, לפי הפוליסה. אנחנו מספקים את כל המסמכים והקבלות הנדרשים.

בדקו מה כלול (CT, סד, גשר זמני, ביקורות, גשר קבוע, אחריות), מי מבצע כל שלב, ומאיזה חומר הגשר הקבוע. הצעה זולה עם גשר אקרילי "קבוע" איננה אותו מוצר.

לא בהכרח. הצעות "טורקיה, 4,000 יורו לפה" בדרך כלל לא כוללות את הגשר הקבוע, ובוודאי לא ביקורות בשנה שאחרי — ואז מגיעים אלינו לתקן, וזה עולה יותר מהכול ביחד. מה שכן, אנחנו מסכימים שההשוואה צריכה להיעשות על אותו מוצר: זירקוניה, ביקורות, אחריות, בכתב.

לא. לפי שלבים: חלק בתכנון, חלק ביום הניתוח, היתרה במסירת הקבוע. אפשר לפרוס בכרטיס אשראי. הצעת המחיר נעולה — אם בדרך התברר שצריך משהו שלא היה בתכנון, זה על חשבוננו, לא עליכם.

שלושה חודשים. אחרי זה נעדכן אותה אם היו שינויים במחירי החומרים — בפועל זה קורה פעם בשנה, ולא בהרבה. מי שהחליט אחרי שנה — עושים בדיקה חוזרת, כי הפה משתנה, ולפעמים התוכנית איתו.